<h1>שבלי הלקט דין גלוח זקן סימן מ"א</h1>
<h2>דף כ:</h2>
ועל גלוח הצואר ותחת הזקן, שיש בני אדם שמעבירין בתער, היה נראה לרבי שאסור, כדפירש. ושער הצואר אינו מצער כל כך שיהא מותר, ומיהו, שמא יש לראות שאינו אסור בתער אלא במקום שהאשה רגילה לתקן. לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך, נאמר פאה בראש ונאמר פאה בזקן, מה זקן בתער אף פיאות הראש בתער. וקשיא לי, הא דאמרינן בתורת כהנים, חומר בראש מבזקן שהזקן אינו חייב אלא בתער, והראש בין בתער בין במספרים, ויש לומר, הא דאמרינן הראש בין במספרים לאו בראש כל אדם אלא בנזיר בלבד. והר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לי צדקיה בר רבי אברהם הרופא ינע"ם, כתבת על גילוח הצואר ותחת הזקן אם יש בו איסור לגלח בתער, תשובה, שמעתא דפרק שתי נזירין [נ"ח ע"ב] איתא בהלכות גדולות בענין אחר ממה שהוא בספרים שלנו, והכי איתא התם, אמר רב, מיקל אדם כל גופו בתער. מיתיבי, המעביר שיער בית השחי לוקה, כי קאמר רב בשאר אברים. ובשאר אברים מי שרי, והתניא, העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים. הא בתער, הא במספרים. והא רב נמי בתער קאמר, כעין תער. הנה לפי גירסתם נראה שאסור לגלח בתער לכל האברים כגון צוארו וגרונו תחת זקנו.
<h2>דף כא.</h2>
ופאות, פירש רבינו שמחה מאשפירא ז"ל, שתים מכאן ושתים מכאן, מקום חיבור הצדעים והלסת, ומקום חבור הלסת והסנטר, ואחת מלמטה שבולת זקן שבסנטר, ומפרש בגמרא פרק אלו הן הלוקין, מחוי רב ששת בי פרקי רישא. ור' שמואל בי"ר מאיר פירש, שתים מכאן ואחת מכאן, מקום מתחבר לצדדיה הוי פאת זקן מקום חיבוריה לפאת הראש מכאן ומכאן הרי אחת מכאן ואחת מכאן, ושתי גבולי השפה אחת מימין הפה ואחת משמאל הרי שתים מכאן, ושבולת הזקן מתחת הרי חמש, בפירוש רבנו חננאל. ורבנו זקני פירש, מקום חיבור הסנטר לעצם אחד מימין הסנטר שקורין מונטון ואחד משמאל, ושבולת זקן באמצע הרי ג', וחבור הצדעים הרי חמש, וגבולי השפה לא חשיב, ונראה בעיני פירוש ר' חננאל ז"ל. אבל מקיף חייב בין במלקט וברהיטני, בין במספרים בין בתער, דסתם כתיב לא תקיפו, וכן מוכח בפרק ג' מינין בנזיר [מ"א ע"א].
